הדרך לחקלאות ותזונה ידידותית לאקלים
עד כמה רלוונטיות החקלאות והתזונה לאיזון האקלים? כיצד נוכל למצוא חקלאות ותזונה ידידותית לאקלים? ואיזה מערכת כלים צריכה הפוליטיקה להפעיל כדי שזה יהיה תואם את יעדי האקלים? פרופסור דוקטור. הרמן לוצה-קאמפן, ראש מחלקת חוסן אקלים במכון פוטסדאם לחקר השפעות האקלים (PIK) ופרופסור לשימוש קרקע בר-קיימא ושינויי אקלים באוניברסיטת הומבולדט בברלין, אן מרקוורט, ראש צוות המזון באיגוד הפדרלי של ארגוני הצרכנים (VZBV) ונשיא ביולנד יאן פלגה.
"כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1,5 מעלות לכל היותר, כפי שהוסכם על ידי כל המדינות החתומות בפריז ב-2015, יש להפחית גם את פליטת גזי החממה במגזר החקלאות והמזון ככל האפשר וכמה שיותר מהר. לשם כך, יש להפעיל במהירות מהלכים יעילים בכל הרמות לאורך כל שרשרת הערך", אמרה לוצה-קאמפן, שתיארה את תפקיד החקלאות ותעשיית המזון. גידול בעלי חיים, שבצורתו הנוכחית אינו תואם את יעדי האקלים, משחק תפקיד מרכזי.
"צריך לחשוב על שני הצדדים בתחום החקלאות: מצד אחד, יש לנקוט בצעדים להפחתת פליטת גזי חממה, ומצד שני, החקלאות חייבת להיות עמידה יותר לשינויי האקלים, שללא ספק יציבו יותר בעיות נוספות. מבחינה קונקרטית: אדמה עשירה בחומוס קושרת כמות גדולה במיוחד של CO2 ויש לה גם יכולת אגירת מים מוגברת. הקידום של גישות כאלה כבר הולך בכיוון הנכון, אבל חיוני שנמשיך להרחיב אותו".
מומחית המזון מרקוורדט הדגישה: "כדי שהחקלאות והתזונה יהפכו ליותר קיימות וידידותיות לאקלים, דרוש דבר אחד מעל הכל: פחות מוצרים מהחי בתפריט ופחות בעלי חיים בדוכנים. העלאת הסטנדרטים לגידול בעלי חיים והגבלת מספר בעלי החיים נחוצה בדיוק כמו סימון חובה של היבטי רווחת בעלי חיים וקיימות במזון". לדברי מרקוורדט, רוב הצרכנים היו מקבלים מחירי בשר גבוהים יותר אם הם אכן ישפרו את תנאי המזון לבעלי החיים. עם זאת, כדי שלכל אחד תהיה הזדמנות לאכול בריא ובר קיימא, יש צורך בהקלה בדמות הפחתת המע"מ על פירות וירקות במקביל.
כמו בסביבה ובאקלים, גם בתחום הבריאות יש עלויות גבוהות בגלל תזונה שגויה, למשל בשר כבד מדי. "תת תזונה עולה למערכת הבריאות מיליארדים מדי שנה. וזה גורם לסבל אינדיבידואלי גדול כי זה יכול להוביל למחלות כרוניות. זו אחת הסיבות לכך שיש צורך דחוף ליצור סביבות אכילה בריאות יותר ומגוון מאוזן יותר של מזונות".
האם 100 אחוז אורגני יכול להאכיל את אוכלוסיית העולם?
גם השאלה האם ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם ב-100 אחוז מזון אורגני נדונה. לצה-קאמפן הסבירה: "אם מיישמים את דפוסי הצריכה שיש לנו עכשיו וכוללים את אוכלוסיית העולם הגדלה, אז אורגני לבד לא יכול לפתור את הבעיות. אבל זו הדרך השגויה להסתכל על זה. צריך לפעול גם בצד ההיצע וגם בצד הביקוש ולכן צריך לכלול גם את התרחישים להפחתת צריכת הבשר. ואז נושא המחסור בקרקע שונה לגמרי. חקלאות אורגנית היא לא תרופת פלא לכל הבעיות, אבל יש לה השפעות מועילות רבות, כמו שיפור המגוון הביולוגי על קרקע חקלאית, הגדלת פחמן בקרקע והפחתת עודפי חנקן".
נשיא ביולנד יאן פלאג המשיך: "החקלאות האורגנית, כחלק מהפתרון לבעיה, מעוגנת אפוא בצדק בחוק הגנת האקלים, בתוכניות הפעולה האקלימיות של הממשלה הפדרלית ובתוכנית 10 הנקודות של משרד החקלאות ומזון כאמצעי להגנה על האקלים. כעת חשוב שהשירותים שלו לטובת הכלל יתוגמלו באמצעים ספציפיים כך שיעדי הגנת האקלים וגם היעד האורגני של 30 אחוז עד 2030 יהיו בהישג יד. בראש ובראשונה, המשמעות היא שהיישום הלאומי של מדיניות החקלאות האירופית בגרמניה מבטיח שהחקלאות האורגנית תהיה אטרקטיבית ביותר. הצעדים המוכרים כיום אינם מספקים זאת".
נדונו גם נושאים אחרים הקשורים לביצועי האקלים. בנושא חקלאות פחמן, פלגה אמר: "יש כיום אווירת הבהלה לזהב בכל הנוגע למודלים עסקיים של חקלאות פחמן. עם זאת, אין כיום שיטות סקר ואימות מתאימות לחוות שלמות שיש להן מענה טוב לאתגרים מרכזיים: איך מתמודדים עם חוות שכבר בנו הרבה חומוס? איך מבטיחים לטווח ארוך ואיך נמנעים מהשפעות משתנות? לפיכך, ביולנד מסתמכת בתחילה על פיתוח מוצק של מאזנים כלל-חבריים".
לאגודת ביולנד
ביולנד היא העמותה החשובה ביותר לחקלאות אורגנית בגרמניה ובדרום טירול. כ-10.000 חברות ייצור, ייצור ומסחר פועלות על פי הנחיות ביולנד. יחד הם יוצרים קהילה של ערכים לטובת האנשים והסביבה.
