מגמות בסחר במזון

(BZfE) - מגמה ברורה בסחר במזון היא המעבר מערוצים לא מקוונים לערוצים מקוונים. אז סוון פוגונטקה, יועץ ניהול עצמאי ומרצה באוניברסיטה ל"חשיבה עיצובית וניהול חדשנות" בקמפוס המדיה של אוניברסיטת דרמשטט למדעים יישומיים. שירות המשלוחים המקוון הוא עדיין עסק של סובסידיות - אבל שוק ענק. לא רק רשתות קמעונאיות גדולות משחקות כאן תפקיד; סטארט-אפים מקומיים קטנים מספקים גם פירות, ירקות ועוד.

מגמה נוספת היא מה שנקרא "trading up", שבו המסחר משקיע בציוד: הרחק מהדיסקנר הקשיח לכיוון ה"אדל-אלדי". בין אם בחנות בודדת ובין אם בחנויות רבות תחת קורת גג אחת, למשל באולם השוק: קניות אמורות לשדר הנאה וחוויה.

רעיונות עסקיים מחברות קטנות יותר וסטארט-אפים מועתקים על ידי ארגוני סחר גדולים - למומחים יש את המונח העתקה לכך. המגמה לצריכה בת קיימא הובילה להקמת חנויות אפס פסולת. ברגע שהטרנד הגיע לגודל קריטי, הוא מותאם על ידי השחקנים הגדולים.

פוגונטקה משוכנע שתפיסת שרשרת הערך המסורתית אינה עושה עוד צדק עם ההתפתחויות הנוכחיות. ייצור, עיבוד, הפצה, מסחר וגסטרונומיה, צריכה ומיחזור מהווים רשת ערכית שמסתובבת סביב בסיס הצרכנים. לרשת זו יש מספר רב של ערוצים וממשקים, המפוזרים על פני כל התהליכים ומוספי הערך והתחומים העסקיים. בסך הכל, הדחפים המרכזיים מגיעים יותר ויותר מהצרכן, בצורה של החלטות בעלות השפעה ישירה על כל רשת הערכים והסבירות שהתעשייה תגיב אליהן יותר מאשר להיפך. בשיווק אנשים חושבים אפוא פחות ופחות במונחים של מבני גיל ויותר באופן אינדיבידואלי.

רודיגר Lobitz, www.bzfe.de