קמעונאות המזון חייבת להיות בת קיימא יותר
סחר קמעונאי המזון (LEH) יצטרך להשתמש בהשפעתו הרבה יותר כדי לקדם את הארגון מחדש של מערכות המזון ולמלא באמת את תפקידו כ"שומר סף" לצרכנים. כך עולה ממחקר עדכני של מכון המחקר לחקלאות אורגנית (FIBL) מטעם הסוכנות הפדרלית לאיכות הסביבה (UBA).
החברות אינן מנצלות כלל או רק בצורה לא מספקת את מרחב התמרון שלהן, במיוחד בתחומי עיצוב מגוון המוצרים והעלאת המודעות לצרכן. עיצוב מבחר משמעו רכישה (בר-קיימא) של מוצרים וחומרי גלם. העלאת המודעות כוללת אמצעים בעיצוב חנות, מיקום מוצרים ופרסום כדי להניע אנשים לקבל החלטות רכישה ירוקות יותר. לדוגמה, מוצרים מהחי ומזיקים יותר לסביבה מתפרסמים הרבה יותר מאשר החלופות הצמחיות הידידותיות יותר לסביבה.
מצד שני, החברות מצליחות למדי בכל הנוגע לדיווח על יעדים סביבתיים והגברת ההתייעלות האנרגטית בסניפים ובמתקני הייצור. שמונת הסופרמרקטים, שאחראים ל-75% מהמכירות בגרמניה, השיגו תוצאות טובות גם מבחינת קמפיינים סביבתיים ואמצעים להגברת המודעות. לדוגמה, החברות משתמשות בתקנים ואישורים בתעשייה עבור חומרי גלם מסוימים כמו קקאו, קפה או שמן דקלים ופועלות להצבת יעדי אקלים מבוססי מדע או יעדים לרשתות אספקה ללא כריתת יערות. דוגמאות חיוביות נוספות הן קמפיינים לצמצום בזבוז מזון, בעיקר בתחום הפירות והירקות, והמגוון הרחב של מזון אורגני. סך של 62 אחוזים מהמכירות עם מזון אורגני מושגות כעת בקמעונאות מזון קונבנציונלית.
המחקר הוצג בברלין באמצע ספטמבר 2022. בדיון שלאחר מכן על התוצאות עם נציגי המסחר והמדע וכן מומחים חיצוניים רבים, התברר כי לא תושג התקדמות ללא מדיניות מתואמת היטב. עד כה, שמירה על סביבה אקטיבית ועקבית לא היוותה יתרון תחרותי לחברות. תמהיל מדיניות התומך בהיערכות מחדש של מערכת המזון צריך לכלול, למשל, התאמה מחדש של מס ערך מוסף למזון לפי קריטריונים אקולוגיים. בלי האומץ לנקוט בצעדים רגולטוריים, זה גם לא יעבוד. זה כולל, למשל, הכללת עלויות חיצוניות - עלויות סביבתיות של ייצור, כמו זיהום אוויר או נזקי אקלים במחירי הצרכן. עד כה, העלויות החיצוניות הללו נשאו על ידי החברה ועד אז הן פשוט לא "המחירים האמיתיים".
בריטה קליין, www.bzfe.de
